top of page

הילדים בסדר

Writer's picture: Alon KorngreenAlon Korngreen

Updated: Nov 16, 2024



265 סטודנטים נרשמו השנה לקורס שלי על מחלות של מערכת העצבים. 259 סטודנטים נרשמו בשנה שעברה לאותו קורס בסמסטר ב׳. קיבלתי את האולם הגדול ביותר בקמפוס. תוך שני שיעורים נשארו באולם כשלושים סטודנטים בלבד. הם נשארו איתי כל הסמסטר. אותם שלושים מילאו את סקר ההוראה. הם נתנו לי ציונים ממש גבוהים. מסתבר שאותם שלושים ממש נהנו בכיתה. השאר בחרו ללמוד לבחינה מהקלטות הווידאו של ההרצאות ומהחומר שחילקתי.

 

בשבועות האחרונים מסתובב בראשי זיכרון. אני זוכר סיפור מדע בדיוני קצר שקראתי לפני הרבה שנים. אינני זוכר את שם הסופר ולא את שם הסיפור. אני כן זוכר את העלילה והיא מסתובבת במוחי ונקשרת ל-265 הסטודנטים שיתחילו את הקורס שלי בסמסטר ב׳. בסיפור מגיע פסיכולוג לקהילה החיה בתוך אסטרואיד. מתיישבים כרו מנהרות באסטרואיד והקימו קהילה בתנאי כוח משיכה נמוך מאוד. עם השנים שגשגה הקהילה ונולדו למתיישבים ילדים. ההורים היו גאים מאוד בילדים ורצו לתת להם את החינוך הטוב ביותר שבנמצא. להפתעתם, ככל שהתבגרו הילדים כך הם נעשו מדוכאים יותר ויותר. משבר איים על הקהילה הקטנה. החליטו ההורים להזמין פסיכולוג ילדים מכדור הארץ.

 

לאחר שהגיע לאסטרואיד נפגש הפסיכולוג עם ההורים המודאגים. הם סיפרו לו שהם משקיעים המון בחינוך הילדים כדי שיוכלו להתקבל לאוניברסיטאות הטובות ביותר בכדור הארץ. הם מספרים לילדים בהתרגשות על נפלאות כדור הארץ, על השמיים, על הגשם, על השמש ועל הלימודים המרתקים שמחכים להם שם. הם דואגים שהילדים יתאמנו בחדר הכושר של האסטרואיד כדי לשמר את יכולתם לעמוד בכוח המשיכה של כדור הארץ. דור ההורים מתאמן כל הזמן בחדר הכושר כדי לשמר יכולת זו. אבל הילדים בורחים מהאימונים. ההורים הסבירו לפסיכולוג שהם ניסו להסביר לילדיהם שבלי ללכת לחדר הכושר הם לא יוכלו ללכת לאוניברסיטה בכדור הארץ. אבל הילדים עמדו במריים ונעשו עוד יותר מדוכאים. ההורים מיואשים. הם בטוחים שהילדים זורקים את עתידם לפח. בסוף החליטו להזמין את הפסיכולוג כדי שיאבחן את הילדים ויתקן את הבעיה.

 

הפסיכולוג מצטרף לכיתת הלימוד של הילדים. להפתעתו הוא מגלה שהילדים מאוד אינטליגנטיים ולא מתקשים בלימודיהם. כולם יכולים להצליח מאוד באוניברסיטה. אבל הוא מזהה שכולם מאוד מלנכוליים. כאשר הוא מראיין כמה מהילדים הם מתחמקים מתשובה ישירה, אבל הוא קולט שהם מרגישים שהם מאכזבים את ההורים שלהם וזה מדכא אותם מאוד. הם לא רוצים לנסוע ללמוד בכדור הארץ. אבל ההורים לא מוכנים לשמוע על כך. באחד הימים חולף הפסיכולוג ליד חלל באסטרואיד שהוגדר כאזור המשחק של הילדים בשעות הפנאי. הוא נדהם לראות שם יצירות אומנות תלת-ממדיות המרחפות בכבידה הנמוכה. הוא רואה קבוצות ילדים מרחפות בחלל ומשחקות בהנאה בצורה שהוא, הרגיל לכבידה של כדור הארץ, לא יכול להבין או לבצע. בחלל הפרטי שלהם הילדים נראים עליזים, שמחים ומאוד יצירתיים.

 

אוסף הפסיכולוג את ההורים המודאגים ואומר להם שפתר את הבעיה. לתדהמת ההורים הוא אומר שהילדים בסדר גמור. מי שלא בסדר הם ההורים. ההורים גדלו ולמדו בכבידה של כדור הארץ. כל מחשבתם ונקודות הייחוס שלהם קשורות לכדור הארץ. עבורם, להתקבל לאחת מאוניברסיטאות העילית בכדור הארץ הוא שלב קריטי בקריירה. הפסיכולוג מסביר להם שהילדים, הודות ליכולת המדהימה של מערכת העצבים האנושית, הסתגלו לחיות בכבידה הנמוכה של האסטרואיד. מערכת הייחוס שלהם שונה. מבחינת הילדים זה יהיה סיוט לנסוע לכדור הארץ, לסבול בכבידה הגבוהה ובאוויר הדחוס. הם גדלו במערות האסטרואיד בהן הטמפרטורה קבועה. הם מפחדים מהחלל הפתוח שמחכה להם בכדור הארץ. הם לא מבינים מהו הגשם ולמה הם צריכים את השמש. הילדים חושבים ורואים תוך כדי ריחוף וכוח המשיכה אינו מפריע להם. לכן, מסביר הפסיכולוג, הם מדוכאים ונעשים יותר מדוכאים ככל שההורים שלהם נוזפים בהם ומספרים להם כמה נפלא בכדור הארץ. הפסיכולוג מסביר שהפתרון לא יכול להיות לאלץ את הילדים לנסוע לכדור הארץ, אלא לשנות את תוכנית הלימוד המקומית כך שתתאים ליכולות החדשות של הילדים. לפתח שיטות הוראה חדשות המותאמות למערכת העצבים המותאמת לסביבתה ולא לכפות שיטות למידה המתאימות למקום וזמן אחרים.

 

מערכת העצבים שלנו היא מופלאה ביכולת שלה להסתגל לסביבה שבה אנחנו חיים. היכולת הזו מאפשרת לנו לא רק להסתגל פיזית לתנאים משתנים, אלא גם להתאים את הדרך שבה אנחנו קולטים מידע ולומדים אותו. שיטות הלימוד שאותן פיתחנו לאורך ההיסטוריה שלנו מתאימות לתקופות ולסביבות שבהן חיינו. בעבר, הלימוד היה מבוסס על קריאה וכתיבה, על למידה בכיתה, ועל דיון בין מורה לתלמידים. אך העולם משתנה, והטכנולוגיה משנה את הדרך שבה אנחנו ניגשים למידע. הילדים של היום גדלים בסביבה שונה מזו שבה גדלנו אנו, ומערכת העצבים שלהם מתאימה את עצמה לתנאים החדשים האלה.

 

הסביבה הדיגיטלית, שבה קיימת זרימת מידע בלתי פוסקת, מצריכה יכולת מהירה של עיבוד מידע ושל מעבר ממידע אחד לאחר. הילדים של היום לומדים "לרפרף" על פני מידע, לקלוט נקודות מרכזיות, ולהשתמש בכלים טכנולוגיים כדי להגיע למידע נוסף כאשר הם זקוקים לו. הם מתרגלים לעבודה מול מסכים, לצפייה בסרטונים, ולהאזנה להרצאות במהירות גבוהה. האדפטציה הזו של מערכת העצבים מאפשרת להם לנצל את השפע האדיר של המידע שנמצא בהישג יד.

 

לכן, כאשר אנו כופים עליהם שיטות למידה שמתאימות לדור הקודם, אנו עלולים לגרום להם לתסכול ולאי-הצלחה. הילדים לא עצלנים או פחות חכמים; ייתכן שהם פשוט זקוקים לשיטות למידה שמתאימות יותר לדרך שבה מערכת העצבים שלהם הגיבה לסביבה בה גדלו. אם נכיר בכך ונשנה את דרך הלימוד כך שתתאים לצרכים שלהם, ייתכן שנראה הצלחה גדולה יותר. אפשר לפתח תוכניות לימוד שמשתמשות ביותר סרטונים, פודקאסטים, ותכנים אינטראקטיביים, ולהציע יותר הזדמנויות ללמידה חווייתית ולא רק ללמידה תאורטית.

 

ההסתגלות הזו של מערכת העצבים היא תופעה טבעית, והיא מזכירה לנו שגם אנחנו, כמבוגרים וכמורים, צריכים ללמוד ולהסתגל. עלינו ללמוד את הכלים החדשים, להבין את הדרכים החדשות שבהן הילדים לומדים, ולנסות למצוא את האיזון בין השיטות הישנות לבין השיטות החדשות שמתאימות לדור החדש. כל דור נולד לתוך סביבה שונה, ומערכת העצבים שלו מתאימה את עצמה לסביבה הזו. אם נוכל לקבל את זה, אולי נוכל לשפר את דרכי הלמידה ולהפוך את החינוך שלנו ליעיל יותר ומתאים יותר לעתיד.

 

265 סטודנטים יתחילו את הקורס שלי בסמסטר ב׳. תוך שבועיים יישארו בכיתה שלושים מהם. השאר יעדיפו להקשיב להקלטות בבית, כפי הנראה במהירות גבוהה. כבר שנים שילדים מלקטים מידע מסרטוני וידאו. מאז הקורונה דור שלם של ילדים לומד מול מסכים ומהקלטות. מערכת העצבים שלהם עברה אדפטציה. הם לומדים אחרת מאיתנו. אני מתקשה ללמוד מסרטוני וידאו ולא יכול בכלל ללקט מידע מהרצאה המושמעת במהירות כפולה. אני מעדיף לקרוא. זו מערכת העצבים שלי. מערכת העצבים של הילדים שונה. אולי היא מותאמת יותר לשטף המידע העצום של רשת המידע. אולי הבעיה היא בנו ולא בילדים. אולי הם צריכים לפתח את שיטות הלמידה המתאימות להם. ואולי רק נזכרתי בסיפור ישן.


הערה: מסתבר שזכרוני לא רע. הסיפור פורסם בגליון 43 של פנטזיה 2000 ביוני 1984. הסיפור נקרא ״צוות מעבר״ מאת צ׳רלס שפילד. תודה רבה ליבשם עזגד, שנעזר בחברו, עורך פנטסיה 2000, ד״ר אהרון האופטמן, על איתור הסיפור. ניתן לקרוא את כל גליונות פנטזיה 2000 ברשת ב https://fantasia2000.co.il/

 

386 views0 comments

Recent Posts

See All

Comentarios

Obtuvo 0 de 5 estrellas.
Aún no hay calificaciones

Agrega una calificación
bottom of page