הוא ישב בשולחן הרגיל שלו בקפה הפינתי. המלצר עבר מדי פעם ומילא את כוסו מחדש ביין הניצחון המוחלט. למרות מתיקותו המחליאה, היין השאיר בפיו טעם מר. אבל נורא מהטעם היה הריח שהתמזג במוחו באופן בלתי נפרד עם הריח שזכר מהקיבוץ בו נולד ומהחברים שנעלמו באותה שבת שחורה. הוא לא קרא בשמם, אפילו במחשבותיו, וככל שהיה אפשרי הוא מעולם לא דמיין אותם. הם היו משהו שהוא היה מודע אליו למחצה. ככל שגמע יותר מהניצחון המוחלט כך הלכו פניהם והתרחקו, אבל הריח הנורא הדבוק לנחיריו רק גבר והלך.
מולו על הקיר היה מסך טלוויזיה גדול שהקרין את ערוץ 14. איש לא זכר מדוע נקראו שידורי הטלוויזיה בשם זה מאחר וזה היה הערוץ היחידי ששידר. דרך מסך הניצחון המוחלט הוא זכר שהיו ערוצים אחרים עם תוכניות בישול וסרטי תעודה. במעומעם הוא זכר הפגנות ענק ברחובות העיר שהייתה תל-אביב והיום היא חלק מבני-ברק. הוא זכר שהוריו לקחו אותו כל מוצאי שבת להפגנות בהם נראה היה שים הדגלים נמתח עד האופק וקולות תופים הדהדו. הוא דחף את התמונה מדעתו. זה היה זיכרון כוזב. הוא היה מוטרד מזיכרונות שווא מדי פעם. הם לא היו חשובים. חלק מהדברים קרו, אחרים לא קרו. תודה לאל, מאז השתחרר ממחנות החינוך מחדש לשמאלנים הפסיקה משטרת הגבעות להציק לו. כיום הצטמצם עולמו לדרך בין דירתו הקטנה לקפה השכונתי בו ישב שעות ארוכות ושתה מיין הניצחון המוחלט. ידו רעדה ובלי משים כתבה באבק שעל השולחן:
ב + ב = ה
דמעות זלגו מעיניו. המלצר שם לב שהכוס שלו ריקה וחזר עם בקבוק הניצחון המוחלט. הוא הרים את כוסו ורחרח אותה. ככל ששתה יותר כן היה הניצחון המוחלט גרוע יותר. אבל הניצחון המוחלט הפך לים בו שחה. אלה היו חייו, מותו וסיבת קיומו היחידה. היה זה הניצחון המוחלט שהרדים אותו כל לילה, והניצחון המוחלט שהחייה אותו כל בוקר.
לפתע השתנתה המוזיקה בערוץ 14. הוא הרים את ראשו והזדקף. הודעה חשובה של משרד השפע הלאומי! מדינת יהודה, המדינה היחידה בעולם בה פועלת, בעזרת השם, שיטה כלכלית הפועלת לפי ערכים יהודיים ומחשבת את הריבית בגימטריה. כפי שאמר שר השפע הלאומי המקורי ב. סמוטריץ כאשר יישם לראשונה את השיטה: "אם ניישם את התורה, נזכה לשפע כלכלי וברכה גדולה. זו תהיה התפיסה הכלכלית שלי". שר השפע הלאומי הודיע בשמחה שמשרדו השתלט על האינפלציה והיא תרד לראשונה מתחת לת״ת אחוזים. יחי משרד השפע הלאומי!
הוא חזר לכוס הניצחון המוחלט שלו. מאז ומתמיד נלחמה מדינת יהודה בכוחות הרשע שבצפון. המנהיג סגול השיער, אשר חייו הוארכו בעזרת פלאי רפואת הגויים ונבחר ברציפות, בבחירות דמוקרטיות, כבר 75 שנה הודיע שצבא ההגנה ליהודה ימשיך להכות בכופרים מצפון עד לניצחון המוחלט. לפתע נשמעו קריאות שופר מהמסך של ערוץ 14. הודעה חשובה של סגול השיער! הו, איזו שמחה! קריאת השופר שיחררה קריאות שמחה בכל הקפה וברחוב שמסביבו. כבר נשמע קול הבאריטון המוכר מהמסך, אבל כמעט מייד טבע בשאגות ״ביבי ביבי״ מבחוץ. החדשות התרוצצו ברחובות כאש בשדה קוצים. הוא יכול היה לשמוע מספיק ממה שיוצא מהטלוויזיה כדי להבין הכל. סגול השיער הודיע שצבא ההגנה ליהודה פלש לפנות בוקר לרפיח. סגול השיער הודיע שתמיד נילחם ברפיח עד שנחלץ את הניצחון בציפורניים.
רגליו קיפצו מתחת לשולחן אבל הוא לא קם ממושבו. במוחו הוא ראה את עצמו רץ במהירות עם ההמונים בחוץ, מעודד ביחד איתם בגרון ניחר. הוא הרים את מבטו שוב אל פרצופו של סגול השיער במסך הטלוויזיה. המדינאי הענק! הסלע שעליו התנפצו המוני אויבי יהודה לשווא! הוא חשב איך לפני כמה דקות עדיין חשב שנלחמים באויב בלבנון, הרי תמיד נלחמנו ותמיד נילחם ברפיח. הו, איזו חוסר הבנה אכזרית! שתי דמעות בריח ניצחון מוחלט זלגו מעינו ובמורד לחייו. אבל זה היה בסדר, הכל היה בסדר, המאבק הסתיים. הוא ניצח את עצמו. הוא אהב את סגול השיער.
Comentarios