קל לטבוע בשטף המידע הוויזואלי שזורם אלינו כבר חודשים רבים. השבוע היה במיוחד עמוס. אבל שתי תמונות נצרבו ברשתית שלי. שתי תמונות המשקפות את המציאות הבלתי אפשרית בה אנו חיים. התמונה הראשונה צולמה על ידי אבישג שאר-ישוב בהפגנת הימין ליד מחנה המשטרה הצבאית בבית ליד (לינק לכתבה בתחתית. התמונה שלישית או רביעית מתחילת הכתבה). בתמונה רואים את טלי גוטליב בחולצה לבנה וחצאית שחורה ולידה עומדים ארבעה רעולי פנים עם נשקים ארוכים. רעולי הפנים לבושים בתערובת של מדים צבאיים וחולצות עם סמלים לא ברורים. התמונה צולמה מזווית נמוכה כאשר המצלמה מופנית כלפי מעלה. גוטליב ורעולי הפנים נראים ענקיים וממלאים את כל התמונה מקצה לקצה. מעט שמיים אפורים משתרבבים לתמונה בחלקה העליון. התמונה חסרת צבע כמעט לחלוטין וקרובה מאוד לתמונת שחור לבן. התמונה משדרת המון אגרסיביות ומעוררת יראה ופחד. דורסנות של שלטון אטום המטפח פשיזם תוך פגיעה בכל תהליך חוקי. מליציות חמושות הפורצות באלימות לבסיס צבאי כדי לשבש והטיל מורא.
התמונה השנייה צולמה הבוקר על ידי יובל פרץ בזמן שמשפחות החטופים חסמו את האיילון (מצורף לינק לפוסט של רני גרף). התמונה צולמה בזווית הפוכה לתמונה מבית ליד. ההפגנה מצולמת מהגשר שנמצא מאחורי המפגינים והמצלמה פונה כלפי מטה. מפגינים, הלבושים בבגדים בשלל צבעים, נראים כחגבים בתחתית התמונה. עשן כתום ואדום יוצא מאבוקות שהם מרימים ודרכו ניתן לראות את הפקק הנוצר באיילון. הפקק מוביל את העין שמאלה ושם, מעל העשן, ניצבים דומם מגדלי תל-אביב כעדים אילמים ואדישים ומעליהם ענני כבשה שטים בשמים כחולים. התמונה צבעונית מאוד, משדרת המון תקווה ומלאה באור. העין נעה מהעשן הכתום למגדלים ומשם לשמיים הכחולים. במיוחד חזקה תחושת ההתרסה של המפגינים הקטנטנים מול מגדלי הענק האדישים. התמונה מאוד דון-קישוטית, נראה שבעוד רגע ידרבנו המוחים את סוסיהם ויסתערו על תחנות הרוח הנראות במרחק.
ההבדל בין שתי התמונות עצום. במיוחד היום, 300 ימים לאחר השביעי לאוקטובר, ההבדל בין שתי גרסאות המציאות המוצעות על ידי התמונות הללו לא יכול להיות חד וברור כל כך.
טלי גוטליב והמיליציות בבית ליד:
משפחות החטופים חוסמות את האיילון ביום ה 300 לשביעי באוקטובר:
Comments