כשמסתכלים דרך המשקפיים של מירי רגב

במהלך כהונתה הקצרה של ממשלת בנט-לפיד עשו הליכוד ושאר המפלגות שאז היו באופוזיציה כל דבר כדי להפיל את הממשלה. מירי רגב, אליה נחזור מיד, אמרה ״אנחנו אופוזיציה לוחמת. אין כאבי בטן על חיילים או מקרי אונס״ בעודה מעודדת להתנגד לחוקים שהיו בקונצנזוס. כמות אנרגיה עצומה הושקעה בהטלת רפש על הממשלה השברירית וחיפוש עריקים ממנה. בסוף אכן נמצאו שני בוגדים: עמיחי שיקלי ועידית, הילדה הטובה, סילמן. שניהם קיבלו את שכר בגידתם בכנסת הנוכחית בצורת משרדי ממשלה.  בזמנו לא היה ברור איך נתניהו מצליח לשמור את אחדותו של המחנה הזה בשבתו באופוזיציה. היום, במיוחד לאחר התחקיר שפורסם על מירי רגב, ברור שהוא לא ממש היה צריך להתאמץ.

ביוני 2021 נותקו עסקני הליכוד מעטיני השלטון לראשונה מאז 2009. בתריסר השנים הללו העמיקה יותר ויותר השחיתות. מה שראינו בתחקיר של מירי רגב הוא מן הסתם רק קצה הקרחון. למעשה, הליכוד והמפלגות החרדיות חייבות לשבת בקואליציה. בלי עטיני השלטון הם וכל אלו הניזונים מהם, אבודים.  במידה מסוימת דומה הדבר לניתוק של מפא״י מהשלטון ב 1977. אבל הליכוד כבר בשלטון, או חלק מהשלטון, כבר שנים רבות. בנוסף, עלו לגדולה בליכוד אנשים המקדשים את הפוליטיקה על הממלכתיות. לכן הם השתוללו כאשר היו באופוזיציה ולכן ביבי לא היה צריך הרבה בשביל לשמור על שלמות המחנה.

בסוף 2022 הם חזרו לשלטון רעבים ועם התובנה שאין הם יכולים לוותר עוד על השלטון. הם חזרו לשלטון והתחילו להתנהג כאותו נגמל מסמים הנחשף מחדש לסם ונכנס לבולמוס התמכרות חדש. כאשר מסתכלים על כל מהלכי הממשלה בחודשי ההפיכה המשטרית דרך משקפי התחקיר על מירי רגב, מתבהרים כל מהלכיהם לכלל מסקנה פשוטה: הם חזרו לשלטון במטרה לבצר את שלטונם. כל חוקי ההפיכה המשטרית של יריב לוין, ההתפרעות של קרעי מול התקשורת, הקרב של אמסלם בשירות הציבורי ועוד, כולם חלק ממערכה שנועדה לשנות את כללי המשחק כדי לבצר את שלטון הליכוד. לכן, במיוחד עכשיו לאחר השבת השחורה, אין הם מסוגלים לוותר על השלטון. הליכוד הוא לא מפלגה היכולה לשרוד באופוזיציה. אם יהיו בחירות בתקופה הקרובה, הם יפסידו, ביבי כנראה ילך הביתה ונראה תקופה ארוכה של מלחמות ירושה במהלכן הליכוד יהיה באופוזיציה. לכן האופציה היחידה שלהם היא להיאחז חזק ככל האפשר בשלטון. זה לא רק ביבי, זו כל החבורה בליכוד ושאר מפלגות הקואליציה. גם האופוזיציה לא יכולה לרחוץ בניקיון כפיים. רוב מפלגות האופוזיציה היו חברות בקואליציות עם הליכוד בשני העשורים האחרונים. אין סיכוי שחברי כנסת אלו לא הכירו מקרוב את כל הרפש של רגב וחבריה. ידעו, שתקו וניתן לשער שגם שיתפו פעולה.

כאשר חובשים את משקפי מירי רגב ומתבוננים על המציאות, עלינו לפקפק באפשרות שנראה בקרוב התפרקות של הקואליציה והקדמת הבחירות. פרוש הדבר שאנו מונהגים על ידי קבוצה שאין לה באמת ברירות חוץ מלהיאחז בקרנות המזבח. תחושה זו של חוסר ברירה סופה להוביל למעשים קיצוניים שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרס הלאומי. בהיסטוריה של עמנו תחושות חוסר ברירה הובילו כבר פעמיים לחורבן.