בזמן האחרון, ובמיוחד מאז פיטורי יואב גלנט, מתרבים הקולות המוחים נגד הממשלה בציונות הדתית. הכעס מבעבע מאז שהתברר שאין החרדים מתכוונים להיכנס מתחת לאלונקה, ולמרות זאת, כדי לשמר את הקואליציה, הממשלה נחושה לתת יד להמשך ההשתמטות של החרדים משירות צבאי. הציבור הדתי-ציוני, שתרומתו להגנת ישראל בשעת מלחמה גדולה, מרגיש נבגד על ידי נבחרי הציבור שלו, מפלגת הציונות הדתית בפרט, ועל ידי כל הממשלה בכלל.
הציבור הדתי-לאומי מרגיש בצדק שבגדו בו. לנגד עיניו ממשיכים נבחרי הציבור שלו, בעצה עם שאר מפלגות הקואליציה, לחתור ללא לאות למתן פטור וקצבאות לחרדים. מול עיניו מעדיפים ראש הממשלה וחבר מרעיו לעשות הכול כדי להישאר בשלטון. השבוע יצאו להפגין, לאחר פיטורי יואב גלנט, גם נציגים מהציונות הדתית. ברשתות החברתיות הם כתבו שעד כה נמנעו מהפגנות, אבל אינם יכולים להבליג עוד. הם הוסיפו ואמרו שהם לא הרגישו בנוח בהפגנות כיוון שלא הסכימו עם המסרים. אבל הקריאה לשוויון בנטל היא חלק אינטגרלי מההפגנות נגד ההפיכה המשטרית כבר כמעט שנתיים. נושאים אחרים כוללים שוויון זכויות וחובות במדינה, הפסקת הרפורמה המשפטית, ועוד. כל הנושאים העולים בהפגנות מכוונים כנגד הפעולות הדורסניות של השלטון נגד חלק אוכלוסייה כזה או אחר. את כולן מאחדת הדעה שדמוקרטיה איננה רק שלטון הרוב ותו לו, אלא צריכה לדאוג גם לזכויות המיעוט. המאחד את כל תנועות המחאה היא ההתנגדות לפעולות הדורסניות של הקואליציה שכל מטרתן לחזק ולשמר את השלטון הנוכחי לעוד שנים רבות. לשם כך הוכתמו ציבורים רבים, התורמים רבות למדינה, בתארים בוגדים, אנרכיסטים ועוד. כבר לפחות שנתיים מרגישים מגזרים שלמים בעם שממשלתם בגדה בהם, והם ממשיכים לצאת לרחובות ולמחות נגד הבגידה הזו.
כעת מרגישים גם חברי הציונות הדתית את אותה תחושת בגידה צורבת. אותה תחושה שחשים כבר זמן רב אנשי ההייטק, הטייסים, המילואימניקים, אנשי האקדמיה, משפחות החטופים ועקורי הדרום והצפון. תחושת הבגידה של כל הקהלים הללו נובעת מאותו מקור: ממשלה המעוניינת אך ורק בהישארות בשלטון ואינה מנסה אפילו להעמיד פנים שהיא מייצגת את כל העם. במשך כל חודשי המחאה שקדמו למלחמה, התנגד רוב הציבור הדתי-לאומי להפגנות ותמך ברפורמה המשפטית. כל אותה שנה הקשיתי ושאלתי חברים מהציונות הדתית איך הם מוכנים להסכים להמשך ההשתמטות של הציבור החרדי. התשובה שקיבלתי ברוב השיחות הייתה שהם מוכנים לבלוע את הצפרדע הזו כדי להעביר את הרפורמה המשפטית. הם היו מוכנים להבליג על עוול אחד כדי לקדם את המטרה שנראתה להם נכונה: להחליש את הרשות השופטת. הניסיונות שלי להסביר שהרפורמה המשפטית, גיוס חרדים, ועוד תהליכים שליליים במדינה כרוכים יחדיו העלו חרס. לא הקשיבו כשניסיתי להסביר שממשלה הפוגעת בכוונה במיעוט מסוים כדי לקבע את שלטונה תפגע גם בהם בבוא היום.
עכשיו הציבור הדתי-לאומי כועס. הממשלה, שמטרתה לייצב את שלטונה ולא לפעול למען כלל העם, פוגעת גם בציבור הדתי-לאומי הנושא הרבה מהעול והשכול של המלחמה על כתפיו. הגיע הזמן שגם ציבור זה ימחה בצורה גלויה נגד הממשלה. עכשיו הזמן לקום ולומר: עד כאן.
Comments