השתקתו של פרופ׳ ישראלי

פרופ׳ א. ישראלי התפלא מאוד לקבל הזמנה לפגישה עם רקטור האוניברסיטה שלו. שנים רבות שקד ישראלי בשקט על מחקרו שעסק בתנועות לאומניות במשרדו הקטן. מעולם לא השתתף בישיבות חשובות ולא ביקש לעצמו תפקידי ניהול. פגישותיו עם הרקטור היו ספורות ומוגבלות לאמירת שלום חולפת בטקסי סוף השנה. הוא לא  היה בטוח אפילו מי הרקטור הנוכחי. מוזר, חשב ישראלי, מה כבר רוצה ממני הרקטור? אולי סוף סוף מכירים בהישגי?  אולי זכיתי בפרס?

כשנכנס פרופ׳ ישראלי ללשכת הרקטור קלט שמשהו לא בסדר. בנוסף לרקטור חיכו לו סמנכ״ל משאבי האנוש, מר א. תקווה, והיועץ המשפטי של האוניברסיטה עו״ד י. שיפוטי.

״שלום פרופ׳ ישראלי, שב בבקשה.״ פתח ואמר הרקטור. ״לצערי, הזמנו אותך היום לשימוע לפני פיטורין.״

״פיטורין?״ צרח ישראלי, ״אני פרופ׳ מן המניין באוניברסיטה וחוקר בה מעל שלושים שנה, יש לי קביעות.  אתם לא יכולים לפטר אותי.״

קולו היבש של עו״ד שיפוטי קטע את שטף צעקותיו של ישראלי. ״לפי תיקון חוק המל״ג מ 2024 מוסד מוכר יפטר לאלתר מורה המתבטא או פועל באופן שיש בו תמיכה בארגון טרור; תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של מדינת אויב, או של יחידים, נגד מדינת ישראל. בנוסף חייב יהיה המוסד לפטר חבר סגל אם שלל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מאחר ובהתבטאויותיך הציבוריות תמכת בארגון טרור ושללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, אין לנו ברירה אלא לפטר אותך ללא פיצויי פיטורין.״

הדם אזל מפניו של פרופ׳ ישראלי וקולו רעד ״זו החלטה לא סבירה״ גמגם.

בלי להרים את עיניו מהדפים שלפניו מלמל הרקטור בשקט ״אתה זוכר שעילת הסבירות בוטלה בשנית ב 2024, נכון?״

״אני, אני, אני...אני אעתור לבג״ץ.״ ילל ישראלי.

״זה לא יעבוד״ ענה לו מר תקווה, ״מאז שיריב לוין הצליח ב 2024 לשנות את הרכב הועדה לבחירת שופטים, נעשתה בחירת השופטים פוליטית. הממשלות האחרונות דאגו למלא את שורות בג״ץ בשופטים מהצד הפוליטי שלהן.״

דממה השתררה בחדר,  פרופ׳ ישראלי העביר את מבטו מהרקטור (שאת שמו עדיין התאמץ לזכור) לעו״ד שיפוטי ומר תקווה, אבל כולם נמנעו ליצור איתו קשר עין.

״תבין ישראלי״, אמר הרקטור בעצב, ״אם לא נפטר אותך לאלתר יקוצץ תקציב האוניברסיטה״.

״אבל, אבל, בסך הכל כתבתי מאמר הדן בתנועת ״עוצמה יהודית״ של איתמר בן-גביר. זה מאמר אקדמי טהור המציג השוואה בין התנועה הישראלית לתנועות לאומניות אחרות בעולם. התגובה של התקשורת למאמר הייתה מנופחת ולא מדויקת. אינני תומך של עוצמה יהודית, רק הצבעתי על נקודות חיוביות לצד ביקורת נוקבת״.

״אבל ידעת שממשלות המרכז-שמאל שעלו לאחר מלחמת 2024 הוציאו מהחוק את ארגונו של בן-גביר והגדירו אותו כארגון טרור״ אמר עו״ד שיפוטי. ״מעבר לכך, ידעת שממשלות השמאל-מרכז שעלו מאז נפל שלטון הימין ב 2025, ניצלו את החוקים שחוקקה ממשלת הימין הקיצונית כדי למלא את בית המשפט בשופטים ליברליים. אז למה התבטאת על נושא כזה רגיש?  אתה יודע שכמה חברי סגל כבר איבדו את מקום עבודתם עקב התבטאות לא ראויה.  בימינו, לחופש האקדמי יש גבולות ברורים.״

״אתה מבין ישראלי״, אמר הרקטור ברכות, ״מי שמחוקק חוקים פופוליסטים לא צריך להתפלא כשחוקים אלו מופנים כלפיו. נורא קל לזהות חוקים כאלה, הם תמיד מחוקקים על ידי אנשים קצרי ראות, לטובת קבוצה קטנה בעם ולא לטובת כל הציבור. אנשים צרי אופקים אלו לא מבינים שחוקים כאלה יכולים להיות מופנים כנגדם ביום שהם עוברים לאופוזיציה.״

בפנים אפורות כשק ולמרות ברכיו הרועדות, התרומם ישראלי מכיסאו, לחץ את ידיהם הלחות של הרקטור (שאת שמו כבר לא היה צריך לזכור), של עו״ד שיפוטי ומר תקווה ויצא לארוז את מעט החפצים האישיים ממשרדו.