השנה חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יוצא ממצרים

עבור רבים מאיתנו חג הפסח, כמו חגים אחרים, הוא חג משפחתי מסורתי.  מבשלים הרבה, מארחים או מתארחים בניסיון לא להעליב אף דודה או סבתא, קוראים את ההגדה, שרים שירים, מחפשים את האפיקומן, אוכלים יותר מדי, מתבסמים במידה, רבים קצת ומתפזרים עד לשנה הבאה. לא השנה. השנה כל שורה בהגדה מתכתבת עם המציאות המדממת שלנו. השנה הפסח יהיה מסע שחורג מגבולות הזמן והמרחב, מסע מהורהר על רוח האדם ועל התקווה המתמשכת לגאולה והתחדשות.

סיפור הפסח מתאר התמודדות עם חשכת דיכוי ושעבוד. כשאנו קוראים את ההגדה אנו מספרים על הניסיונות והתלאות של אבותינו אשר סבלו תחת עול העבדות במצרים. אנו מספרים על סיבלם ועל הייאוש שעטף אותם. עם זאת, אפילו בזמנים האפלים ביותר, היה זיק של תקווה - הבהוב של אור שסירב להיכבות. השנה, כל שולחן סדר יהיה אור קטן באפילה, בכל שולחן סדר במדינה יישמר מקום למאה שלושים ושלושת החטופים בעזה שאינם רואים את אור השמש כבר מעל לחצי שנה. 

בעקבות האירועים המופלאים של יציאת מצרים, השתחררו אבותינו מכבלי השעבוד והגיחו אל אור החירות. הם חצו את הסף מחושך לאור, מדיכוי לשחרור, מייאוש לתקווה. המסע מעבדות הוא תזכורת בל תימחה לחוסן הרוח האנושית וליכולתה להתגבר על מצוקות בל יתוארו. אבל הסיפור של פסח הוא לא רק סיפור היסטורי, הוא אלגוריה נצחית שמדברת על החוויה האנושית האוניברסלית. עבור כל אחד מאיתנו, בחיינו שלו, ישנם רגעים של חושך, זמנים שבהם אנו מרגישים לכודים בנסיבות שאינן בשליטתנו, כאשר אנו נאבקים כנגד משקל העול שלנו, כאשר אנו מאבדים את האור. ועדיין, דווקא באותם רגעים הופך המסר של פסח לרלוונטי ביותר. השנה המסר של יציאה מחשכת המנהרות אל האור מוחשי עד כאב לכל אחד ואחת מאיתנו.

חג הפסח מלמד אותנו שגם בזמנים האפלים ביותר, תמיד יש תקווה. זה מזכיר לנו שלא משנה כמה קשות הנסיבות שלנו עשויות להיראות, יש דרך מחושך לאור. דרך שמוארת באמונה בלתי מעורערת באפשרות של גאולה. כשם שאבותינו מצאו את הכוח להתמיד מול סיכויים בלתי אפשריים, כך גם אנו יכולים לשאוב מאותו מעיין של אומץ ונחישות להתגבר על האתגרים שלנו ולהגיח אל האור. בהגדה של פסח נכתב ״בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם.״ בימים קשים אלו בהם אחינו ואחיותינו כלואים במרתפי החמאס, רבים עדיין פליטים בארצם, שני חבלי ארץ נטושים, אנו נתונים מול איומים אסטרטגים בעוד המערכת פוליטית לא מתפקדת, חייב כל אחד ואחת מאיתנו לראות את עצמו כאילו הוא יוצא ממצרים. בימים אלו חייב כל אחד מאיתנו לפעול כדי להסיר את החושך ולהביא את האור. 

אני מאחל לכולם שהפסח הזה יהיה זמן של הרהור, התחדשות וגאולה עבור כל אחד ואחת מאיתנו. והלוואי שאור החירות ימשיך לזרוח בבהירות, להאיר את הדרך לעולם זוהר, צודק יותר וחומל יותר לדורות הבאים.