הועדה לבחירת קצינים

השר בצלאל סמוטריץ הודיע שהוא מתנגד נחרצות לסבב מינויים של קצינים בצה״ל. לדבריו אין לפיקוד הנוכחי של צהל מנדט לעצב את צה"ל של השנים הבאות. הוא מוסיף וכותב ״לאחר המלחמה ימונה פיקוד תיקון לצה"ל, פיקוד שלא היה חלק מהקונספציה ארוכת השנים ודוגל בגישה התקפית ומפוכחת הרבה יותר, והוא שיעצב את צה"ל ויוביל את מהלכי התיקון הדרושים לו השנים הבאות." לפי סמוטריץ לא יעלה על הדעת שגוף מקצועי ימנה את חבריו לפי אמות מידה פנימיות. אני רוצה להציע לסמוטריץ שהכנסת תחוקק חוק חדש ותקים את ״הועדה לבחירת קצינים״. יו״ר הועדה יהיה שר הבטחון. בנוסף יכהנו בוועדה שר נוסף מהממשלה, שני חברי כנסת, הרמטכ״ל, שני אלופים מפורום מטכ״ל ושני נציגי הפרקליטות הצבאית. לפחות אחד מנציגי פורום מטכ״ל בוועדה, לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי הפרקליטות הצבאית בוועדה יהיו נשים. הנציגים הנבחרים של הפרקליטות הצבאית ופורום מטכ״ל יכהנו למשך 3 שנים. נציגי הכנסת ייבחרו בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת שבחרה בהם, או במקרה של בחירות עד לבחירת נציגים חדשים. בדומה לפעולת הוועדה לבחירת שופטים, גם בוועדה לבחירת קצינים יידרש רוב של שבעה חברי ועדה כדי להעלות קצין מדרגת תת-אלוף לדרגת אלוף. כמוכן, ייפסק הנוהל הפסול שהיה נהוג עד עכשיו בו בוחרים שר הבטחון וראש הממשלה את הרמטכ״ל. מעתה ייבחר הרמטכ״ל על ידי אותו רוב מיוחס של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. מינויים של קצינים זוטרים יותר מרמת מפקד גדוד עד למפקד אוגדה יאושרו בוועדה לבחירת קצינים ברוב רגיל. מבנה מוצע זה של הועדה מהווה התקדמות אדירה לעומת השיטה הקיימת. אין ספק שבשיטה זו ייבחרו רק קצינים הדוגלים בגישה התקפית ומפוקחת ואינם חברים באף סיעה הנגועה בקונספציה כזו או אחרת.

אולם ניתן לראות בקלות שגם מבנה זה של הועדה לבחירת קצינים לוקה בחסר ולא ימצא חן בעיני סמוטריץ. אין הוא משקף כראוי את רצון העם כפי שהוא משתקף בבחירות לכנסת. לכן רצוי ואף חשוב להציע כבר עכשיו רפורמה במבנה הועדה לבחירת קצינים. הרפורמה מבקשת להרחיב את הוועדה לבחירת קצינים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ושלושה קצינים מפורום מטכ״ל. שניים מהקצינים ימונו על ידי הרמטכ״ל בכפוף לזכות וטו של שר הבטחון. הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה יבוטלו. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוץ והבטחון כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה. בנוסף הרוב הנדרש למינוי קציני פורום מטכ״ל יהיה רוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה כפי שהיה נהוג לפני הרפורמה. קצינים המעוניינים בקידום יופיעו לפני הוועדה לשימוע פומבי. הרפורמה נועדה לחזק את הצבא ולהשיב את האמון בו ולא להפך.

ואם מותר לי להתלות על אילנות גבוהים ולהדהד את נאומו המכונן של יריב לוין: אין ספק שלא רק הכנסת והממשלה מכהנות מכוח אמון הציבור, אלא גם הצבא נשען על האמון שהציבור נותן בו. התערבות ההולכת והגדלה של הצבא בהחלטות הממשלה ובחקיקת הכנסת, דרדרו את האמון בצבא לשפל מסוכן, הביאו לאובדן המשילות ולפגיעה בדמוקרטיה. אנחנו הולכים לקלפי, מצביעים, בוחרים. אך פעם אחר פעם אנשים שלא בחרנו מחליטים עבורנו. ציבורים רבים נושאים עיניהם לצבא ולא שומעים בו את קולם. זו לא דמוקרטיה.

כמובן שרפורמה חשובה זו ניתנת ליישום קל גם על בחירת פרופסורים באוניברסיטאות, רופאים בבתי החולים, שדרנים באולפני הטלוויזיה ונהגי קטר ברכבת ישראל. בבוא היום, כאשר כל בעלי המקצועות ייבחרו על ידי ועדות המשקפות את רצון הבוחר, לא תהייה זאת עוד דמוקרטיה.